מה אברך ובמה אבורך?
בעולם היהדות לברכות יש חלק חשוב ובלתי נפרד מחיי היומיום. הן נאמרות לפני סוגים שונים של פעילויות ומיועדות להודות לבורא עולם על מה שנתן ואיפשר לנו. ברכות הקשורות באכילה הן חלק מתת קבוצה של ברכות הקרויות ברכות הנהנין, אשר משמשות כברכות שיש לומר עבור הנאות חושניות (מלשון חוש - טעם, ריח וכו'). ישנן שש ברכות כאלו המותאמות כל אחת למאכלים אחרים ("בורא פרי הגפן" למשל היא הברכה שיש לדקלם לפני שתיית יין). בנוסף אליהן קיימת ברכת המזון, שהיא ברכה אחרונה אשר יש לומר בסוף כל סעודה משביעה ללא קשר לתוכנה הקולינרי.
עניין ברכות האכילה הביא לוויכוחים והתפלפלויות רבות לאורך הדורות בין חכמים, כפי שנהוג ואהוב ביהדות. אחרי הכל כשמדובר במזון לא הכל שחור לבן (או מתוק מלוח), ויש מאכלים המורכבים מכמה חומרי גלם, ומעוררים שאלות לגבי טיב הברכה שיש לומר לפניהם. וכאן נכנסת הפיצה לתמונה...
ברוך בורא המוציא מזונות
הפיצה אינה מאכל פשוט. היא מורכבת מבצק עשוי קמח, מכילה גבינה שהיא מוצר חלב, ומעוטרת בכמות נאה של ירקות המרכיבים את רוטב העגבניות והתוספות האפשריות השונות. כל זה מביא לוויכוח לא פשוט לגבי אופי הברכה ההולמת את המאכל, ולתחרות צמודה בין ברכת "המוציא לחם מן הארץ" המתייחסת ללחם אשר עשוי חמישה מיני דגן, לבין "בורא מיני מזונות" אשר נאמרת לכבוד מוצרי מזון שאינם לחם, אך מבוססים על חמישה מיני דגן או אורז. יש טענות לכאן ולכאן, ולכל ברכה יש חכמים המצדדים בה, ובצדק. לשיטתם של תפללים רבים, יש להתייחס למטרת האכילה (שובע או קינוח), ואילו אחרים מייחסים חשיבות לסוג הבצק (קמח ומים או בצק עלים). לעומתם יש כאלו השואלים האם מדובר במאכל סעודה - כזה המחייב נטילת ידיים לפניו. בהתאם לתשובה לשאלות אלו ולשיטות השונות שתוארו, יש להשתמש בברכה המתאימה.
כלל חשוב בקביעת הברכה הנכונה הוא הפרדה בין עיקר לטפל. מקובל לברך על החלק העיקרי של המאכל ולפטור את הטפל מחובת הברכה. לדוגמה, במאכל החריימה מתייחסים לדג בהקשר הברכה ולא לרוטב העגבניות שמלווה אותו. עם זאת, השאלה מהו עיקר ומהו טפל אינה כה פשוטה כפי שנדמה ממבט ראשון וכאן בעצם טמון גרעין הפולמוס (או לפחות אחד מהם).
ברכה אישית
בין אם אתם מאמינים ובין אם לאו, בין אם אתם דוגלים באמירת המוציא לפני הפיצה ובין אם אתם משתייכים דווקא למחנה מזונות, נדמה שכולנו יכולים לברך את אותה ברכה אישית ונטולת פניות לגבי הפיצה – מי ייתן והפיצה תהיה מוכנה בזמן קצר, תגיע חמה מן התנור, תשביע את קיבתנו ותעלה חיוך על פנינו.