פתיחה נכונה של בקבוק יין תחייב את השארתו פתוח למשך מספר דקות. המטרה של השלב הזה היא לחשוף את היין לחמצן לפרק זמן קצר, כדי לקבל השפעה חיובית על הטעם ועל הארומה. אבל אם היין נחשף לחמצן יותר מדי זמן, הוא נפגע משמעותית ואף עלול להתקלקל. למעשה, החימצון משפיע על הטעמים של היין ולאורך זמן גם עלול לבוא לידי ביטוי בהשפעה שלילית ולא רצויה על המרקם שלו.
הבעיה מתחילה כאשר פותחים יין אדום מומלץ ואז עוד אחד, רק כדי לגלות שאין לו מספיק ביקוש על השולחן. בסיטואציה כזו אתם מוצאים את עצמכם עם משקה מובחר פתוח, שאותו כואב הלב לזרוק לפח. אבל עכשיו מסתבר שבכלל לא חייבים לעשות את זה.
כך תשמרו על היין גם אחרי שהוא נפתח
דרך אחת להימנע מאובדן של בקבוק יין טוב היא לשמור אותו עד לשימוש הבא. אפשר לעשות את זה עם מקררי יין ייעודיים, או בשימוש ביתי פשוט יותר. כמובן שמקרר יין ייעודי יעשה עבודה מושלמת ולא ידרוש מכם שום סוג של מאמץ או התאמות, אבל המחיר שלו גבוה. לכן, השימוש הביתי הוא גם בדרך כלל יותר נפוץ.
מבחינה פרקטית, הדרך לשמור על בקבוק יין שנפתח היא לאחסן אותו במקום קריר ואפל כדי למנוע את תהליך החמצון וכל סוג אחר של תגובה כימית לא רצויה. במקביל, רצוי לנסות להאט את תהליך החמצון באמצעות מזעור כמות החמצן שיש בתוך הבקבוק ובעזרת איטום עם פקק שעם או פקק שעם ייעודי.
בנוסף, יין שומרים רק במאונך כדי לצמצם את השטח שבא במגע עם האוויר וכדאי גם לאחסן אותו בתוך בקבוקים קטנים. אם ממש רוצים להתאמץ, אפשר לשאוב את החמצן עם פקקי ואקום עשויים גומי ומשאבה ייעודית.
כך תשתמשו ביין שנפתח
דרך אחרת לנצל גם בקבוק יין שכבר נפתח היא להשתמש בו לבישול. קצרה היריעה מלהכיל את כל המתכונים שמבוססים על חצי כוס של יין לבן או אדום, מה גם שיש כאלה שמוסיפים אותו ישירות אל תבלון של סלטים, מנות אפויות או אפילו קינוחים. בכל אחד מהמקרים האלה, צריך לוודא שהיין לא התקלקל ושהבעיה היא רק עם המרקם.
לסיכום, אין סיבה שתוותרו על פתיחה של עוד בקבוק יין. גם אם לא ישתו אותו עד הסוף, הוא ישמש עבורכם חבר נאמן לשעות הקרובות. בעתיד, תוכלו לאחסן את היין בתנאים אופטימאליים או לבשל עמו כדי לשדרג ארוחה.