קוסמטיקה טבעית - כל מה שכדאי וחשוב לדעת

המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב הצליח לאתר בדם וברקמות השומן של אנשים שאריות של כ-400 כימיקלים רעילים שמקורם במוצרי הטואלטיקה והקוסמטיקה. כימיקלים אלה יכולים לגרום לתופעות לוואי אקוטיות מצריבה בעיניים, כאבי ראש, עייפות, סחרחורת, פריחות בעור, דלקות בדרכי הנשימה ועד סרטן.

כצרכנים תמימים אנו מאמינים כי כל מוצר על מדף בחנות חייב להיות בסדר, אחרת לא היה נמכר . אמונה זו הוכחה כלא מדוייקת כלל וכלל: רשויות הבריאות אינן דואגות לצרכנים בנושא זה. לצערנו שלא כמו בשוק התרופות ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) אינו בודק את בטיחותם של מוצרי הקוסמטיקה לפני שהם יוצאים לשוק.

מאחר שאין ארגון על לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, מבצעת תעשיית הקוסמטיקה בעצמה את הערכותיה באמצעות פנל מומחים שהיא ממנה. אמנם לעיתים קרובות חברות פרטיות עורכות בדיקות לגבי השפעת החשיפה למוצריהן, האם הם גורמים לגירוי או לדמעות, אך הבדיקות מכוונות לטווח הקצר בלבד – אין הן בודקות האם אלה יכולים לגרום לסרטן או לפגמים מולדים בטווח הארוך.
נכון להיום המצב הוא שאנחנו יכולים להיות בטוחים שאם נמרח קרם גוף הוא לא יגרום לכיב בעור שלנו ואם נשתמש בשמפו הוא לא יעוור אותנו. אבל בזה בערך מסתכם כל העניין.

כמובן שהאשמה נופלת גם עלינו, כצרכנים, אנו לא נותנים דעתנו במידה מספקת לרשימת המרכיבים של המוצרים שבהם אנחנו משתמשים, אלא שמים לב רק למרקם הקרם, לצבעו ובעיקר לריחו. עם מרכיבים אלו, הכוללים מאות שמות של חומרים כימיים מאיימים, אנחנו מתרחצים ,מורחים את גופנו, מרססים וטופחים על עורנו באופן קבוע ובצורה לא מודעת. השימוש היום יומי הוא מדאיג ביותר, כיוון שהמרכיבים הרעלים חודרים לגופנו לאט ובהדרגה דרך נקבוביות העור.

זה זמן רב ידוע שמרכיבים מסויימים עושים הרבה יותר מאשר להשאיר אותנו ריחניים ונקיים. דוגמה בולטת היא פורמלדהיד המסווג כבעל פוטנציאל לגרימת סרטן על פי הסוכנות האמריקאית לשמירת הסביבה. פורמלדהיד משמש כחומר משמר. הוא מצוי בלכה לציפורניים, מקשיחי צפורניים , שמפואים וקרמים.
דוגמה נוספת היא זפת פחם (נוזל שחור המזוקק מפחם ) המהווה מרכיב פעיל בסוגים שונים של שמפואים נגד קשקשים. מטרתו לטפל בגירוי. זהו אחד מגורמי הסרטן הראשונים שזוהו לפני זמן רב. חומר זה קשור סרטן ריאות בקרב מנקי הארובות, וסרטן אשכים ועור בקרב פועלי גגות ואספלט ופועלים בבתי זיקוק.

הפטלטים הם חומרים כימיים נוספים המחקים צורות רעילות של אסטרוגן. הם נמצאים כמעט בכל שמפו וחשודים בהעלאת סיכון לסרטן שד.ואי אפשר שלא להזכיר את הניחוחות (בישום, FRAGRANS) שבעבר הופקו מעלים, פרחים ובעלי חיים כמו אייל המוסק ולוייתן הזרע והיום מורכבים ממאות ואלפי כימיקלים שונים. כמובן ששמות הכימיקלים לא אמורים להיות מצויינים על גבי האריזה משום שזהו סוד מקצועי של כל חברה.

רבים מהם מסרטנים או רעילים בצורה זו או אחרת. 84% מהם מעולם לא נבדקו.

חומרי הניחוח מעבר לרעילותם הם המובילים ביצירת תופעות לוואי מאלרגיות ורגישויות למוצר ועד בחילות, עוויתות, שינויים במצב הרוח, קשיי זכרון וריכוז והפרעות נוספות במערכת עצבים.

קשה מאד לבודד את המרכיב שגורם לרגישות מתוך מרק של כימיקלים המרכיבים את הניחוח. לאחרונה הכיר ה-FDA בעובדה שהיקף האנשים שרגישים לבושם עולה בהתמדה ורגישות זו מערבת את מערכת החיסון וגורמת לתופעות רעילות של מערכת העצבים,
והרשימה של החומרים המזיקים עוד ארוכה.

הבעיה היא שאין שום דרך להצביע על מוצר מסויים ולומר: קרם הלחות הזה או המסקרה הזאת הם שיגרמו לך למצב מסוים.

מי מגן עלינו מפני חשיפה לחומרים מסרטנים במוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה?

השפעותיהם של החומרי המסרטנים הנמצאים במוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה נחקרו ומופיעות בספרות הרפואה. ה- IRAC , הגוף בארגון הבריאות הלאומי החוקר את הקשר בין כימיקלים וסרטן, אומר בברור כי אם הוכח במחקר קליני שכימיקל כלשהו גורם לסרטן בחיות מעבדה, יש להתייחס לכימיקל זה כבעל פוטנציאל לגרום לסרטן גם בבני אדם.
ארגון נוסף המזהיר מפני חשיפה לחומרים מסרטנים הוא "הקואליציה למניעת סרטן", שנוסדה על ידי פרופסור סמואל אפשטיין (דיקן הפקולטה לרפואה תעסוקתית באונ' אילינוי שיקגו, פרסם 260 מאמרים ו-10 ספרים בנושא מניעת סרטן וגורמים סרטן, בדגש על חומרים מסרטנים תעשייתיים, חומרים מסרטנים באוויר, במים ובמקומות העבודה וכן חומרי מסרטנים במזון, במוצרי הקוסמטיקה , במוצרים לאחזקת בית, חומרי הדברה ותרופות). זה הגוף האקדמי המוביל בעולם במלחמה על זכותו של הציבור להכיר ולדעת מהם הגורמים לסרטן וכיצד להיזהר מפניהם.
אולם משום מה הציבור הרחב אינו נחשף לספרות זו ואינו מודע דיו למתרחש ולסכנות.
ה-FDA מחייב לציין על תווית המוצר מספר מצומצם של מרכיבים מתוך אלפים שקיימים. הרשימה כוללת עד 20 מרכיבים בלבד, לעיתים קרובות בראשי תיבות שאינם מובנים לצרכנים. נוסף על לכך הוא מסרב להורות על כתיבת הערות אזהרה על מרכיבים מסוכנים.

עין על המרכיבים ועל הכמויות

כדי למזער את הנזקים יש לעורר צרכנים מהתרדמה שהם שרויים בה מפאת בורותם בתחום, ליידע אותם אודות הסכנות הטמונות בשימוש במוצרי טיפוח אישי וכן לעודד את הצריכה של מוצרי טיפוח מחומרים טבעיים, אך גם כאן – יש לפקוח עיניים ולקרוא היטב את כל האותיות הקטנות שעל האריזה!
אל לנו לשכוח כי מאחורי כל מוצר לטיפוח אישי עומד גוף משומן היטב שמטרתו העיקרית היא רווח כלכלי יותר מאשר הגנה על בריאותנו, לכן על האריזות ובדפים המצורפים להן נמצא ניסוחים מתוחכמים, צבעים שובי עין המעלים בנו אסוציאציות של "טבע" תוויות "טבעיות" ומרכיבים טבעיים, כמו תמציות צמחים הזוכות להדגשה יתרה בתוך בסיס שהמרכיבים שלו סינתטיים לחלוטין.

כמובן שיש מגוון רחב של תמרוקים ומוצרי קוסמטיקה "טבעיים" ו"ירוקים" שזמינים כיום אבל כמו תמיד, צריך לבדוק את מה שקונים. בבריטניה, למשל ניתן לכתוב את המילה "טבעי" על כל מוצר, כל עוד 1% ממרכיביו מופק מן הטבע. אכן חלק מיצרני הקוסמטיקה מנצלים את ההזדמנות ומשתמשים במונח "טבעי" לתיאור מוצרי קוסמטיקה שייתכן שמכילים רק כמות קטנה מאד של רכיבים טבעיים.

כצרכנים נבונים אל לנו ללכת בעקבות הצבע, הריח והמחיר בלבד ואל לנו להסתפק ברמזים על מרכיבים "טבעיים" במוצרים שאותם אנו קונים. גם הכיתוב " ברשיון משרד הבריאות" אינו ערבות לכך שכל המרכיבים בעלי השמות המוזרים אינם יכולים לגרום לגופנו נזק לטווח הארוך. עלינו לזכור כי חברות הקוסמטיקה , פועלות במטרה להפיק רווחים, עוד עלינו לזכור כי החוק אינו מגן על בריאותו של הצרכן במידה מספקת.

בידיעה כי כל חשיפה לחומרים מסרטנים, ולו הזעומה ביותר, היא בעלת פוטנציאל להתחיל תהליך סרטני או להאיץ תהליך שכבר החל, הבה נתחיל לקרוא בעיון רב את המרכיבים במוצרי שאנו קונים, ואם איננו מזהים את כולם, קיימות דרכים ללמוד עליהם ולהבין מה אנו מורחים על גופנו או מכניסים לתוכו.

והרי רשימה חלקית של מרכיבים שמאד רצוי שלא לראות על התווית:

• 1.4 DIOXAN
• 2BROMO-2-NITROPROPANE-1.3-DIOL ׁ(BRONOPOL)
• BENZALKONIUM CHLORIDE
• DMDM HYDANTION
• FRAGRANCE
• SODIUM LAURETH SULFAT
• AMMONIUM LAURETH SULFATE
• PARAFFINUM
• TOLUENE

קוסמטקה טבעית האמנם?

כתוצאה מהמספר ההולך וגדל של אנשים המודאגים מרעלים הסובבים אותנו, יותר ויותר חברות למוצרי טיפוח אישי וקוסמטיקה תופסים טרמפ על טרנד ה"טבעי" וה"אורגני".
אך מה משמעות המילים "טבעי" ו"אורגני", המצויינות על תוויות המוצרים של חברות קוסמטיקה? כיצד אנו יכולים לדעת שהמוצר שאנחנו קונים הוא באמת טבעי, אורגני , בטוח לשמוש ולא רעיל?

העור שלנו משמש כאיבר ההפרשה הגדול ביותר בגופנו. חומרי פסולת מופרשים דרך העור אך אל לנו לשכוח שהעור הוא גם איבר ספיגה . לפחות משנות ה-60 יודעים שחומרים שונים יכולים לחדור את העור.העור קולט את רוב החומרים שאנו מורחים עליו (מלבד מרכיבים שמיועדים להיות על פני השטח ולעזור בלחלוח על ידי אצירת מים).

מפעלי קוסמטיקה אינם חייבים להצהיר על כך שמוצריהם מחלחלים לתוך העור, אם היו עושים זאת היה עליהם לסווג את מוצריהם כ"תרופה" ואז כמובן לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר.
לתכונת החדירות של העור חסרון ויתרון. היתרון הוא שהעור שלנו יכול להיות מוזן מבחוץ באמצעות מרכיבים נפלאים ( שמנים אקזוטיים, צמחי מרפא, ויטמינים וכו') והחסרון הוא שמפעלים למוצרי טיפוח אישי יכולים להשתמש במרכיבים מסוכנים שלעולם לא היו מאשרים אותם כתרופות, ובכל זאת הם עדיין נקלטים במערכת שלנו דרך עורנו. דוגמה לחומר מסוג זה הוא "עטרן" ממנו מיוצרים צבעים שונים לקוסמטיקה.

בקוסמטיקה הטבעית משתדלים להשתמש אך ורק בחומרים טבעיים כמו שמנים צמחיים, שמנים אתריים, ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא, חימרים וכו'. אך לא כל קוסמטיקה טבעית ואורגנית היא אכן כזו.
המילה טבעי שמוגדרת במילון כ"קיים בתוך או נגרם על ידי הטבע, לא מלאכותי, לא מעובד, קיים במצב פראי טבעי" מקבלת לעיתים משמעות שונה כאשר אינטרסים כלכליים מעורבים. ניתן לכופף את פירוש המילה "טבעי" עד שתענה לדרישות חברות הקוסמטיקה. לדוגמה: מופק מ…. (חומר טבעי כזה או אחר). זוהי דרך מתוחכמת להוליך שולל של הצרכנים המאמינים שהם קונים מוצרים טבעיים אמיתיים.

כשכימיקל כמו SLS מופיע אחרי הביטוי "מופק משמן קוקוס" הצרכן מובל להאמין, שכימיקל סינתטי זה הוא באיזשהו אופן, "טבעי". כמובן שיש מקרים שמשתמשים באמת בשמן או בתמצית טבעיים, אך זה לגמרי לא רלוונטי , כיוון שהמוצר המוגמר שבידינו אחרי תהליך ההפקה הוא הכל מלבד טבעי או טהור. הוא אינו אלא תוצר כימי אחר בעל שמות ארוכים וסתומים, המתארים את התהליך שהמוצר הטבעי עבר.

גם המילה אורגני מוליכה שולל את הצרכן התמים. הפירוש שהצרכן חושב הוא הפרוש הפשוט: " מופק ללא חומרי הדברה, דשן כימי או כימיקלים סינתטיים". אך אנשי השיווק משתמשים בהגדרה נוספת ל"אורגני" והיא "תרכובת המכילה אטום פחמן", פחמן נמצא בכל דבר שאי פעם חי....
חוקית למושג אורגני יש הגדרה מאד נוקשה וקפדנית שמדובר בתוצרת חקלאית (חקלאות אורגנית נמנעת משמוש בכימיקלים סינתטיים, חומרי הדברה, הורמונים ואורגניזמים מהונדסים גנטית). אך בקוסמטיקה המושג אורגני חסר משמעות.

המשחק עם המילה אורגני מטעה גם כאשר מדגישים היצרנים באותיות מאירות עיניים את צמחי המרפא האורגניים במוצריהם כאשר שאר המרכיבים שהם בסיס המוצר הם סינתטיים לחלוטין. לא פלא שלנו הצרכנים אין שום מושג כיצד לבחור מוצר טבעי וטהור בתוך המבחר הרב והמפתה ומאופן השיווק של המוצרים.

חומרים משמרים הכרח המציאות

האתגר הגדול של הקוסמטיקה הטבעית הוא לשמור על המוצר מפני ריקבון. אסור לנו לשכוח שקרם הלחות שלנו שיושב באמבטיה בסביבה חמה ולחה עוד עבר מספר טלטלות לפני שהגיע לשם.
בתקופה כה ארוכה ובתנאי סביבה שאינם אופטימאליים גם מוצרים טבעיים המכילים כמות גדולה של שמנים אורגניים וצמחים עלולים להינזק ולהיפגע מריקבון . הפתרון - חומרים משמרים.

מטרת החומרים המשמרים להרוג חיידקים ופטריות, או לפחות להקשות עליהם לשרוד וכן להאריך את חיי המדף של התכשירים. יעילותם של החומרים המשמרים תלויה, בהגדרתה, ביכולת שלהם להרוג תאים חיים. ומפני שמטרתם להרוג ,בהחלט ניתן לכנות את החומרים המשמרים קטלניים.יש לקחת בחשבון כי המרכיבים הרעילים שבהם, עלולים להיות רעילים גם לבני אדם....

אם המשמרים הם כימיקלים סינתטיים הם עלולים לגרום לתופעות לוואי הנגרמות מהכימיקלים, ממנו עשוי החומר הסינתטי. אך גם חומרי שימור טבעיים מזיקים בעיקר אם כמותם גבוהה. חומרי השימור נספגים בגוף , מתפשטים בו דרך זרם הדם ולבסוף מתיישבים בשכבה החיצונית של העור. כמובן שהתכונות הקטלניות של החומר המשמר יכול להרוג גם בקטריות מועילות על פני העור כמו גם לגרום להופעת פריחה במקום.

מכיוון שקשה להימנע מהוספת חומרים משמרים במוצרים תעשייתיים (מי מאיתנו רוצה לפתוח קופסה של תולעים?) , על היצרנים לשמור על איזון במרכיבים כדי שהמוצר לא יזיק למשתמש, ובמקרה של מוצרי קוסמטיקה – שלא יגרום לתופעות לוואי, כמו גירויים, אלרגיות או אף דרמטיטיס.

אחד החומרים המשמרים המזיקים ביותר הוא פורמלדהיד או חומרי שימור המשחררים פורמלדהיד. מחומרים אלה יש להימנע לחלוטין, לא רק שהם חומרים מגרים וגורמים לרגישות בעור אלא גם מזיקים למע' עצבים וגורמי סירטון מובהקים.
חשוב לזהותם על התווית ולהימנע מהם:

BROMO 2-NITROPROPANE-1.3-DIOL 2

DMDMHYDANTION

QUATERNIUM 15

לחומרים טבעיים רבים יש יתרונות אנטי חיידקיים. שמנים אתריים הם חומרים טבעיים בעלי יכולת שימור חזקה. הם מופקים מפרחים, עלים, עשבים, צמחים ועצים. יש להם תכונות מחטאות והם משמשים כחומרים אנטיספטיים חזקים המשמידים את רוב הבקטריות והפטריות המזיקות, מבלי לפגוע בגוף האדם. דוגמאות לשמנים אתריים עם תכונות שימור: עץ התה , בנזואין, מור, לימון ואקליפטוס . גם חלק מהוויטמינים כמו ויטמין C וויטמין E הם חומרי שימור טובים וכן תמצית אולאורזין של רוזמרין וזרעי אשכוליות יכולים לסייע בהפחתת חיידקים כשמשתמשים בהם בריכוזים גבוהים ובתנאים אידיאליים, אך הם יעילים רק נגד חיידקים מסויימים ותקופת פעילותם מוגבלת.
ניתן לומר שלחומרי שימור טבעיים יתרון מסויים מפני שהם קיימים בטבע ומוכרים למע' החיסונית של הגוף. אך החסרון הבולט שלהם הוא שהם לא חזקים מספיק.
לכן כל קרם שעומד על מדף גם אם כתוב עליו "טבעי" או " אורגני" חייב להכיל חומר משמר. אלא אם כן הכנו אותו בעצמנו. ואז חיי המדף שלו מסתיימים תוך שבועיים עד חודש.
אפשרות נוספת היא לקחת את בריאותנו בידיים ולהכין בעצמנו תכשירים מחומרים טבעיים ובטוחים...

המאמר מובא ע"י:

ריקי באר   - קוסמטיקה טבעית הוליסטית

המרכז לרפואה משלימה רונית נחום

054-2477194

לדף הפייסבוק של ריקי באר