מהם פיצויים ומהי עמדת החוק בנושא?
העבודה שלנו מהווה את אחד מהחלקים החשובים לנו ביותר במהלך החיים שלנו. מצד אחד מדובר על היכולת שלנו לפרנס את המשפחה שלנו ומנגד גם מדובר על המקום בו אנחנו מבלים את מרבית חיינו הערים. על כן, סיום העסקה יכול להיות אירוע קשה ואף טראומתי (גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מקצועית ואישית).
במקרה של יחסי עובד ומעסיק, בדרך כלל למעסיק יש את הכוח הרב יותר ולכן החוק דורש להגן על העובד מפני פיטורים והפסקת העסקתו באופן שיפגע בו (בעיקר בפן הכלכלי). לכן, החוק מגדיר שכל אדם אשר פוטר מעבודתו (מלבד מקרים ספציפיים אשר אושרו על ידי בית הדין לעבודה) יקבל פיצויים.
מטרת הפיצויים היא לאפשר לאותו עובד מרווח נשימה לתקופה של חיפוש עבודה חדשה וכן לאפשר לו למצוא מקום עבודה המתאים לו ולא להתפשר על עבודה זמנית.
מי זכאי לפיצויים מהמעסיק?
את הזכאים בפיצויים פיטורים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה הינה מי שפוטר (סיום העסקה נעשה בהחלטת המעסיק), הקבוצה השנייה הינה מי שהתפטר (במקרים מסוימים).
פיטורים ופיצויים
במקרה של מי שפוטר מעבודתו, באופן כמעט גורף כל מי שסיים שנת עבודה שלמה אצל אותו מעסיק זכאי לקבל את הפיצויים במלואם. עם זאת, ישנם מקרים בהם הפיטורים נעשו בשל התנהלותו הבלתי הולמת של העובד (למשל גניבה, מעילה בכספים או עבירה פלילית אחרת) ובמקרים אלו בית המשפט יכול לשלול את זכותו של העובד לקבל את פיצויי הפיטורים שלו.
מנגד ישנם מעסיקים אשר שבוחרים לפטר את העובד בתום שנה מסוים עבודתו וזאת במטרה להימנע ממתן הפיצויים. הוכחה של כוונה זו מצג המעסיק תגרור קבלה של הפיצויים ואף עשויה לגרור פיצויים נוספים במידה והעובד יפנה אל רשויות החוק בנושא.
באילו מקרים מי שמתפטר צפוי לקבל פיצויים?
החוק בישראל מכיר בעובדה שישנם אירועים בחיי אדם אשר ימנעו ממנו להמשיך את עבודתו במשרה בה הוא נמצא כעת ועל כן הוגדרו המקרים בהם דין ההתפטרות הינה כדין פיטורים ולכן מגיעות לעובד כל הזכויות אשר ניתנות למי שפוטר מעבודתו.
המקרים לקבלת דין פיטורים בעת התפטרות –
- מצב בריאותי של העובד שאינו מאפשר לו להמשיך במקום העבודה הספציפי שלו.
- מצב בריאותי של מי מבני משפחתו,
- התפטרות לצורך טיפול בילד (במהלך תשעת החודשים שלאחר הלידה,
- שינוי מקום מגורים (בדרך כלל מהמרכז לפרפריה).
- הגעה לגיל פרישה.
- התפטרות בשל הראה בתנאי העבודה של העובד.
כמו כן, קיימות חברות ומעסיקים אשר מגדירים מקרים נוספים המאפשרים לעובד שהתפטר לקבל את הפיצויים המגיעים לו וזאת כחלק מחוזה העסקה האישי של העובד או כחלק מההסכם הקיבוצי הקיים באותו ארגון.
מהו גובה הפיצויים המחייב בחוק?
גובה הפיצויים משתנה בהתאם לשכר של העובדה בחודש האחרון להעסקתו וכן לתקופת העסקתו של העובד. הנוסחה הבסיסית הינה פשוט מאוד, השכר בחודש האחרון כפול שנות הותק של העובד (או החלק היחסי של השנה אם לא הסתיימה שנה שלמה).
במידה ואינכם בטוחים לגבי החוקים הקשורים בדיני עבודה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה שיעזור לכם בתהליך.
איך מחשבים את גובה הפיצויים המגיעים לעובד?
האלמנט שחשוב לזכור הינו רכיבי השכר מהם נערך חישוב הפיצויים. אנשים רבים אינם נותנים את הדעת או שאינם מודעים לעובדה שלא כלל השכר שלהם יכלל בתוך חישוב דמי הפיצויים וכי ישנם אלמנטים רבים שאומנם מגולמים בשכר אך אינם משפיעים על גובה הזכויות הפנסיוניות ועל גובה הפיצויים.
אילו רכיבי שכר נכללים בחישוב הפיצויים?
הרכיב המוכר והחשוב ביותר המהווה את הבסיס לחישוב הפיצויים של העובד הינו שכר הבסיס של העובד. אלמנט זה מחושב לפני כל ההורדות השונות (שכר ברוטו).
התוספות הנכללות בתוך חישוב הפיצויים הינן תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית, תוספת מחלקתית, תוספת יוקר המחיה וכן כל תוספת שהוגדרה בחוזה ככלולה בתוך שכר הבסיס או כזו שאינה משתנה בתנאים או מקרים שונים והיא משולמת לעובד בדרך קבע.
נוסף לכל אלו, במקרים בהם שכר העובד כולל בתוכו עמלות שונות, גם הן נכללות כחלק מחישוב דמי הפיצויים. החישוב של העמלות הינו לפי ממוצע העמלות במהלך 12 החודשים שלפני תאריך הפיטורים.
דוגמאות לרכיבי שכר שאינם נכללים בחישוב הפיצויים
הרשימה של הרכיבים השונים שאינם נכללים בחישובי הפיצויים הינם רבים מאוד ומשתנים בהתאם לסוג העבודה ולתנאים שסוכמו בחוזה העסקה. בכלליות ניתן לציין מספר רכיבים כללים –
- החזר הוצאות – הדבר כולל בתוכו החזרי הוצאות על הוצאות קטנות שנעשו לצורך העבודה, החזר נסיעות, אחזקת טלפון ורכב.
- דמי הבראה
- בונוסים
- תשלום עבור שעות נוספות – בין אם מדובר על תשלום שעתי או תשלום גלובלי (בתנאי שהעובד אכן עובד שעות נוספות).
סעיף 14 – המשמעות
סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים מגדיר כי במקום מתן פיצויים בתום תקופת העסקה ובהתאם לשכר בחודש האחרון להפסקתו של העבודה.
הכוונה היא בפועל לכך שהמעסיק יכול להפריש סכום של בין 6% (הסכום המינימלי המותר בחוק) ל-8.33% מערך השכר החודשי של העובד בכל חודש לפנסיה או לקופת גמל על שם העובד וסכום זה יהיה סכום הפיצויים של העובד בעת סיום העסקתו.
המשמעות של סעיף זה בחוק בפועל אומרת שמצד אחד סכום הפיצויים יהיה בדרך כלל נמוך יותר, היות והוא מופרש בכל חודש על בסיס השכר החודשי אשר במקרים רבים משתנה לאורך שנות העסקתו של העובד.
מנגד כל סכום שהופקד מכבר הוא בבעלותו של עובד (למעט מקרים חריגים) ולכן גם במקרה של התפטרות העובד יקבל את הפיצויים.
מה לעשות אם לא קיבלתי את הפיצויים המגיעים לי?
בדיוק למקרים בהם המעסיק אינו עומד בחוקים וזכויותיו של העובד נפגעות ישנו עורך דין דיני עבודה אשר מתמחה בתחום זה, מכיר את כל סעיפי החוקים וידע לפעול לצורך קבלת כלל התנאים והזכויות המגיעות לעובד.
לעורכי דין המתמחים בתחומים שונים ולייעוץ משפטי, היכנסו לאתר הנבחרת המשפטית.