ירושת משק חקלאי, היא עניין משפחתי נפיץ, מאחר שלפי החלטת רשות מקרקעי ישראל, משק חקלאי ניתן להוריש ליורש אחד בלבד. כאשר רק צאצא אחד של המורישים, באופן מסורתי הבן הבכור, יורש את המשק, קשה לדבר על חלוקה שוויונית בין היורשים.
מאחר שעבור בעלי נחלות רבות במושבים, המשק או הקרקע החקלאית הם הנכס המשפחתי העיקרי, עולה השאלה כיצד יחולק העיזבון לאחר מותם בין יורשיהם, מבלי לייצר סכסוכים.
ירושת משק חקלאי על פי על פי סעיף 114 לחוק הירושה
זכויות על נחלה במושב או משק חקלאי, מורישים כאמור רק ליורש אחד ובתנאי שהוא מוכן ויכול לקיים את המשק ולעמוד בתנאי מועצת מקרקעי ישראל ובנהלי רשות מקרקעי ישראל. יורש שלא יכול לעמוד בכך, יעביר את הזכויות ליורש אחר.
הסיבה לנוהג הוותיק היא, שחלוקת משק חקלאי לכמה חלקים, פוגעת בקיומו כמקור פרנסה. כיום סיבה זו פחות רלוונטית, כשבנחלות רבות במושבים, כבר לא מתקיימת חקלאות.
בשונה מבעבר, זהות "הבן הממשיך", צריכה להיות מוסכמת על כל היורשים. באין הסכמה, בית המשפט ימנה יורש בהתאם לחוק הירושה ויכריע גם במחלוקות על הנכסים הכלולים במשק ושוויו הכולל לצורך פיצוי.
אם אחד מהיורשים עבד במשק החקלאי בחיי המוריש, או השקיע בו הון ולא קיבל תמורה, הדבר יילקח בחשבון בקביעת גובה הפיצוי המגיע לו.
ירושת משק חקלאי: זכויות בן הזוג
הוראות ההורשה של משק חקלאי, מפורטות למעשה בחוזה החכירה המצוי בידי המוריש. פסיקת בית המשפט קובעת, שהוראות חוזה החכירה, גוברות על חוקי הירושה.
על פי חוזי החכירה הללו, בן או בת הזוג של המוריש (בהנחה שהם רוצים ויכולים להחזיק את המשק), קודמים בזכויות הירושה, על הבן הממשיך.
המשמעות היא, שגם אם המוריש הותיר צוואה והורה להוריש את המשק למישהו אחר, ההוראה תתבטל והמשק יעבור לבן או בת הזוג הנותר. אותו בן זוג, הוא שיחליט בבוא העת למי יועבר המשק, גם בניגוד לכוונת המוריש הראשוני.
כדי לעגן את זכותו של בן הזוג לרשת את המשק, בני הזוג יכולים לערוך מבעוד מועד צוואה הדדית, שתקנה לכל אחד מהם זכויות על המשק עם פטירת השני, בתנאי שהיורש עומד כאמור בדרישות הרשות.
ירושת משק חקלאי שוויונית
היורשים שאינם מקבלים את המשק החקלאי, זוכים כאמור לפיצוי כספי על חלקם בעיזבון. הבעיה היא, שהפיצוי הכספי מחויב בתשלומי מיסים, שינגסו בסכום, בעוד שיורש הנחלה יזכה לחיות בה כל חייו ולעתים גם להתפרנס מהמשק החקלאי. את המיסים הוא יחויב לשלם, רק אם יחליט למכור את המשק.
כדי לעקוף את הקשיים הללו ולהגיע לירושת משק חקלאי שוויונית, ניתן לפצל את הנחלה עוד בחיי המורישים ולהעביר את הזכויות עליה ליורשים, בחתימה על חוזה החכירה. פיצול הנחלה, במקביל לעריכת צוואה מפורטת והסכמים משפחתיים כמו הסכם בין יורשים, הם הדרך הטובה ביותר להבטיח את שלמות המשפחה.
הכתסבה בחסות עורך דין לענייני מושבים: משרד עורכי הדין קמרי
משרדנו מתמחה בתחום הצוואות והירושות במושבים ונחלות חקלאיות. עורכי דין מושבים אשר צברו במרוצת השנים ניסיון עשיר ומוניטין בתחום המשקים החקלאיים, לרבות בסוגיות של מינוי בן ממשיך, ירושת משק חקלאי, פירוק שיתוף בירושה של נחלה חקלאית ועוד. כל תיק אשר מטופל במשרדנו נבחן בצורה מעמיקה תוך בחינת הסיכונים והסיכויים.
קמרי ושות' משרד עורכי דין
אתר: guykamri-law.co.il
כתובתנו: החרושת 48, כרמיאל
* אין באמור להוות תחליף לייעוץ משפטי.