ארצנו הקטנטונת לובשת ופושטת צורה כל הזמן. שינויים מתרחשים במבנים ותיקים, באזורים נרחבים מתבצעות תוכניות רחבות היקף, כבישים נסללים, דרכים משתנות ובקיצור – יוזמות בנייה מתפתחות ומשגשגות.
האם תמיד זה מתאים לנו? האם אנחנו תמיד מרוצים מכל השינויים המתחוללים באזורי המגורים שלנו? ברור שלא! לא פעם אנחנו נפגעים קשות בעקבות השינויים הללו, כאשר איכות החיים שלנו נפגעת, תנאי הדיור שלנו נעשים ירודים ובאופן כללי אנחנו לא מרוצים מכל זה.
האם יש לנו מה לעשות מול רשויות התכנון כאשר אנחנו רוצים למנוע או לכל הפחות לשנות במעט את 'רוע הגזירה'? ננסה לבדוק את העניין במאמר שלפנינו.
האם הידיים שלנו כבולות מול רשויות התכנון?
אז לפני שאנחנו דנים בנושא של התנגדות לתוכנית, חשוב להבין כי חוק התכנון והבנייה, אשר הוא זה שעל פיו מכינים את כל התוכניות בישראל, לא אמור לשתף את הציבור כאשר מדובר בתהליך של תכנון הבניה. אך לאחר שהושלם השלב הזה של התכנון, או אז רשאי כל אדם שרואה את עצמו נפגע בעקבות התוכנית, להגיש את התנגדותו. זה למעשה נותן פתח לציבור הרחב, להשפיע במעט על התוכנית הסופית אשר תתבצע בפועל. לא פעם קורה כי לאור ההתנגדות הציבורית וההערות המתקבלות מצד תושבי האזור, משתנות במעט התוכניות, מצטמצמת הפגיעה בדיירים המתגוררים באזור ולפעמים מועילות ההערות אף לשינוי מהותי בתוכניות עד ליצירת תוכנית חלופית שמתאימה לדרישות הציבור.
במקרים מסוימים הוועדות אף חוזרות בהן לגמרי מהתוכנית ומבטלות אותה לחלוטין.
לאחרונה, לדוגמא, בשכונת נאות שקמה שבמערב ראשון לציון, קרה מקרה דומה שטרם נאמרה בו המילה האחרונה והוא עוד צפוי לעלות על שולחנות הדיונים של הוועדות השונות אך מאוד מתאים לענייננו:
פורסמה להפקדה תוכנית מפורטת לתוספת 2 קומות ושטחים לקניון השכונתי "הבאר" (מס' 413-0381335 רצ/32/58/1-). בעלי קניון הבאר בשכונת נאות שקמה הגישו בקשה לתוספת 2 קומות לקניון. בחודש מרץ 2019 פורסמה התוכנית כחוק להתנגדויות הציבור והמועד החוקי להגשת התנגדויות הסתיים ב- 5.5.19.
אולם, לאחר תום המועד החוקי להגשת ההתנגדות, נודע הדבר לתושבי השכונה והחלה מחאה. הם הגישו בקשה לקבל ארכה להגשת התנגדות. למעשה, הוגשו התנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, שעיקרן היה בעיות חניה, נגישות תחבורתית, חריגות בניה קיימות, הצורך התכנוני הקיים בתוספת ועוד סיבות נוספות.
העירייה קיבלה את הבקשה וב- 10 ליולי 2019 העירייה דנה בהתנגדות התושבים. לאחר דיון סוער בנוכחות עשרות תושבי השכונה, החליטה הועדה המקומית ראשון לציון לקבל את טיעוני התושבים ולדחות את תוכנית תוספת הבנייה של קניון הבאר.
יצוין, כי ההליך טרם הגיע לסיומו וככל הנראה עוד יוגש ערעור על החלטה הנ"ל, מה שעשוי לשנות שוב את המצב התכנוני.
חשוב להדגיש, נכון שיש לנו אפשרות להתנגד לתוכניות מתאר שונות, אך מדובר רק בתוכניות מתאר מחוזיות, תוכניות מתאר מקומיות, או תוכניות מפורטות. אך כאשר מדובר בתוכניות מתאר ארציות, אין לאזרח הקטן יכולת ואפשרות להתערב ולהביע את התנגדותו או את דעתו. אלה לא יתקבלו.
אז איך למעשה מגישים התנגדות?
לפני שנסביר מהי הפרוצדורה ואיך יש להגיש את ההתנגדות, חשוב להדגיש ולציין כי המטרה שלנו בדברים הבאים היא לא לעודד אתכם להגיש התנגדויות שלא לצורך, אך גם לא להימנע מהן במקרה ואכן עולה בכך צורך. חשוב להיות ענייניים וממוקדים ולשים לב לצרכים ולאפשרויות.
מוסד תכנון אשר מתחיל בקידום של תוכנית כזו או אחרת, מחויב ליידע בכך את הציבור. הוא גם אמור ליידע כי הציבור רשאי להתנגד לתוכנית. ממועד הפרסום של ההודעה האחרונה בנושא הנידון, ישנה תקופת הפקדה, אשר נמשכת חודשיים ימים. במהלך אותם חודשיים, רשאי כל מי שרואה את עצמו נפגע מהתוכנית, להגיש התנגדות לתוכנית. את ההתנגדות יש להגיש למוסד התכנון שאמור לדון בה. יש להגיש בכתב את ההתנגדות ולציין בה את הבקשה כי מוסד התכנון יכניס שינויים בתוכנית או שידחה אותה על הסף לחלוטין. יש לצרף אל ההתנגדות גם תצהיר חתום על ידי עורך דין.
בסיומה של תקופת ההפקדה, ידון מוסד התכנון בכל ההתנגדויות שהתקבלו במהלך התקופה.
מי משתתף בדיון?
אל דיון זה מוזמנים כל המתנגדים אשר שלחו את התנגדותם בכתב וניתנת להם האפשרות להביע את התנגדותם. יזמי התוכנית אשר משתתפים כמובן אף הם בדיון, עונים להם על שאלותיהם.
מוסד התכנון רשאי לדחות את הטענות ואת ההתנגדויות, אך הוא גם רשאי לקבל אותן באופן מלא ולסרב לאשר את התוכנית (כמתואר במקרה לעיל). מובן גם שהוא יוכל להוביל לנוסחת פשרה, אשר בה יוכנסו שינויים בתוכנית על מנת ליישב את ההדורים ולפשר בין הצדדים.
לאחר הדיון, אמור המוסד לתכנון למסור למתנגדים את ההחלטות שהתקבלו. במקרים שבהם נדחו ההתנגדויות, עדיין רשאים המתנגדים להגיש ערר למוסד גבוה יותר בהיררכיה התכנונית. היה וגם זה נדחה, המוצא היחיד יהיה פנייה והגשת עתירה לבית המשפט.
איך מכינים התנגדות לתוכניות?
למכתב ההתנגדות אין למעשה נוסח או מתכונת קבועה, הוא אמור לכלול את הנתונים הבאים:
- שם מלא ופרטים מלאים של המתנגדים (כתובת, מספרי טלפון, מספרי זהות וכו').
- תיאור הקשר לתוכנית המופקדת עם תיאור הפגיעה העתידית בעקבות התוכנית.
- תצהיר שיאומת בפני עו"ד.
כמו כן, ניתן לצרף בעת הצורך, חוות דעות שונות מאנשי מקצוע מתאימים כגון: שמאי מקרקעין, אדריכל או כל איש מקצוע אחר, אשר יכול לחזק את הטענות להתנגדות.
למי מגישים את ההתנגדות לתוכנית?
תכנית מתאר ארצית - אינה מופקדת ולכן אין שלב שיתוף לציבור ואין הגשת התנגדויות.
תוכנית מתאר מחוזית - נערכת ע"י הועדה המחוזית ומומלצת על ידה להפקדה. המועצה הארצית מפקידה אותה ושומעת את ההתנגדויות.
תוכנית מתאר מקומית/ מפורטת בסמכות ועדה מחוזית - הועדה המחוזית מחליטה אם להפקיד את התוכנית והיא ששומעת את ההתנגדויות.
תוכנית מתאר מקומית/ מפורטת בסמכות ועדה מקומית - הועדה המקומית מחליטה אם להפקיד את התוכנית והיא ששומעת את ההתנגדויות.
חשוב שכל מי שרואה את עצמו נפגע מתוכניות בנייה שונות, יהיה מודע לזכויותיו.
בכל מקרה בו נתקלתם בהודעה על הפקדת תוכנית חדשה באזורכם והינכם מעוניינים לדעת מה ביכולתכם לעשות, משרדנו נותן יעוץ אישי ומקצועי וישמח ללוות אתכם בתהליך ההתנגדות.